המסע במערכת השמש
נכתב ע”י יונתן אליכיס
]המסע מתחיל כמובן מהשמש. השמש נוצרה מענן גז ואבק שהיה לפני כחמישה מיליארד שנה . כוח הכבידה גרם לענן זה להצטופף ולהצטמצם, ותוך כדי כך התפתחה בו תנועה סיבובית .הליבה של ענן זה הפכה לשמש . בשעה שליבת הענן נדחסה בגלל כוח הכבידה בין חלקיה , גדל בה מאוד הלחץ ולכן עלתה בה הטמפ’ . כאשר הטמפ’ הפנימית הגיעה לכעשרים מיליון מעלות , החל תהליך של התמזגות אטומי מימן להליום (בדומה לתהליך המתרחש בפצצת תרמו-גרעינית) . התהליך הזה משחרר אנרגיה עצומה והוא מקור הקרינה של השמש עד היום.
אנחנו נתחיל את המסע שלנו בכוכב-הלכת שנמצא הכי קרוב לשמש והוא כוכב חמה . כוכב חמה או בשם הלועזי שלו “מרקיורי” מתגלה לפני עלות השחר או אחרי השקיעה , כעצם דמוי כוכב בהיר וכסוף. מסלולו סביב השמש נמצא בתוך מסלול כדו”א ולכן יש לו מופעים בדומה למופעי הירח . פניו של כוכב חמה זרועים מכתשים , כמו כן מרחקו של כוכב חמה מהשמש הוא 57.9 מיליון ק”מ , טמפ’ שטח הפנים של הכוכב יכולה להגיע עד כדי 467 מעלות צלסיוס , מסלולו האליפטי גורם לו להגיע עד כדי 45.9 מליון ק”מ מהשמש .
אחרי שביקרנו בכוכב חמה כוכב הלכת הבא שלנו הוא נוגה או בשמו הלועזי “ונוס” את ונוס ניתן לראות במלואו לפני הזריחה או אחרי השקיעה לפרק זמן קצר. פניו של הכוכב מכוסים באטמוספירה צפופה ואטומה (לאור נראה), בנוסף קוטרו של וונוס הוא 12,102 ק”מ , והקפה אחת שלו סביב השמש היא 224.7 ימים. מרחקו של וונוס מהשמש הוא: 108.2 מיליוני ק”מ. כאשר רואים אותו דרך טלסקופ רואים צורה של חצי סהר בדומה לירח שלנו, לעיתים סהר, לעיתים דסקה מלאה – זה תלוי במיקום היחסי.
הגענו לביתנו האהוב כדור הארץ , כדור הארץ נמצא כ-150 מיליון ק”מ מהשמש (זה מרחק שנקרא גם יחידה אסטרונומית אחת) . זמן הקפתו של כדו”א סביב השמש הוא 356.256 ימים וזמן הקפה סביב צירו (עצמו) הוא: 23.59 שעות. החיים על כדו”א מתאפשרים כיוון שקיים איזון בין כל שכבות האטמוספירה , כמו כן מזג האוויר בכדו”א נובע מצירקולציה מסובכת של האטמוספירה , המופעלת בחום השמש. (בין היתר, זה תלוי בעוד גורמים רבים אחרים)
מסענו נמשך לעבר כוכב-הלכת הרביעי מהשמש הרי הוא כוכב-הלכת האדום מאדים או בשמו הלועזי “מארס”. כוכב-לכת זה הוא כוכב-הלכת הארצי האחרון , כוכב לכת קטן שבדומה לכדו”א יש בו קטבים לבנים . זהו כוכב הלכת שהכי דומה לכדו”א , אטמוספרת מאדים מכילה כמות גדולה של פחמן ופחות חמצן חופשי. עם זאת הטמפרטורות בתקופת הקיץ דומות ליום חורפי קר בכדו”א. קוטרו של כוכב-הלכת הוא 6,786 ק”מ ומשך הקפה אחת סביב השמש 686.9 ימים . בנוסף לכך מאדים סובב סביב צירו אחת ל – 24.623 שעות. מרחקו של מאדים מהשמש הוא: 227.94 מיליון ק”מ . ניתן לראות את מאדים אחרי השקיעה ואי אפשר לפספס אותו (זה תלוי מאד במיקום היחסי של כוכבי הלכת) .
אחרי שעברנו את 4 הכוכבים הארציים והפנימיים של מערכת השמש , אפשר לנוח על אחד האסטרואידים הנמצאים בחגורת-האסטרואידים בין כוכב מאדים לכוכב צדק.
אחרי מנוחה קצרה המסע נמשך אל כוכב הלכת החמישי והגדול מכולם והוא : צדק או בשמו הלועזי “יופיטר” . צדק הוא הראשון מבין 4 הענקים הגזיים , את צדק ניתן לראות אחרי השקיעה בקיץ ולפני הזריחה בחורף (תלוי במיקום היחסי של כוכבי-הלכת). קוטרו של צדק 142,984 ק”מ , ומרחקו מהשמש הוא: 778.33 מיליון ק”מ . זמן הקפתו של צדק סביב השמש הוא : 11.86 שנים, וזמן סיבוב סביב עצמו 9.841 שעות . ליופיטר יש מספר גדול של ירחים , כאשר 4 הבולטים הם הירחים הגלילאיים על שמו של גלילאו גליליי שגילה אותם לראשונה , הירחים הם : איו, אירופה , גנימד וקליסטו. בנוסף לצדק יש גם טבעת אשר נוצרה מחלקיקי סלע הפזורים סביב הכוכב.
הגענו לשיא של המסע שלנו , לכוכב הלכת שבתאי ששמו בלועזית “סאטורן” . שבתאי הוא כוכב הלכת היפה ביותר במערכת השמש כיוון שיש לו טבעות בהירות הסובבות אותו. טבעותיו של שבתאי נוצרו כתוצאה מגזים שונים הנעים בחלל ונמשכו כמגנט לכיוון הכוכב (הסיבה להיווצרות הטבעות אינה ידועה בוודאות. אחת האפשרויות היא ירח או שביט שהתקרבו מדי לשבתאי והתפרקו כתוצאה מכוח המשיכה החזק , ונהפכו לטבעות צבעוניות ודקות. קוטרו של שבתאי מגיע ל – 120,536 ק”מ , ומרחקו מהשמש 1427 מיליון ק”מ , זמן הקפתו סביב השמש הוא: 29.46 שנים . זמן סיבוב סביב עצמו הוא: 10.253 שעות . גם לשבתאי כמו לצדק יש מספר גדול של ירחים. את שבתאי ניתן לראות אחרי השקיעה בקיץ ולפני הזריחה בחורף (שוב, תלוי במיקום היחסי של כוכבי הלכת).
כוכב הלכת השביעי הוא אורנוס . אורנוס התגלה לראשונה על ידי התצפיתן המעולה וויליאם הרשל ב- 1781. קוטרו של אורנוס נעמד על 51,117 ק”מ וזמן סיבוב סביב עצמו הוא : 17.9 שעות. כמו כן זמן הקפתו סביב השמש הוא: 84 שנים , ומרחקו סביב השמש הוא: 2871 מיליון ק”מ. גם לאורנוס יש טבעת שמקיפה אותו . את אורנוס ניתן לראות בטלסקופ וגם בעין בתנאי תצפית טובים. בהירותו נעה סביב ה-6.
כוכב הלכת השמיני הוא נפטון , את נפטון גילו שני מדענים במאה ה- 19 , כאשר הבחינו באי סדירות של מסלולו של אורנוס . קוטרו של נפטון הוא הקטן ביותר מבין הכוכבי הלכת הגזיים ועומד על 49,528 ק”מ , בנוסף לכך זמן סיבוב סביב עצמו 10.2 שעות . כמו כן מרחקו מהשמש הוא: 4,497 מיליון ק”מ , וזמן הקפתו סביב השמש הוא : 164.79 שנים. את נפטון כמו את אורנוס ניתן לראות רק דרך טלסקופ.
את המסע שלנו נסיים בכוכב הלכת האחרון במערכת השמש והוא: פלוטו . מסלולו של פלוטו שונה ממסלולם של כוכבי הלכת האחרים . מסלולו הוא אקסצנטרי מאוד וכך קורה שבחלק ממסלולו הוא מתקרב לשמש יותר מאשר נפטון . קוטרו של פלוטו עומד על 2,300 ק”מ , וזמן סיבוב סביב עצמו 6.387 ימים, כמו כן מרחקו מהשמש נעמד על 5,913.52 מיליוני ק”מ וזמן הקפתו סביב השמש הוא :284.54 שנים. את פלוטו ניתן לראות גם כן רק דרך הטלסקופ .
זה סוף המסע שלנו למערכת השמש.
